qCJuY6ya.jpeg
 

מה הסיפור שלי?

נולדתי בבת-ים של תחילת שנות השמונים בבית מוסיקלי, ועד אחרי הצבא הייתי בטוח שמוסיקה היא היעוד שלי. בשערי הכניסה לאקדמיה למוסיקה בירושלים הדהדה בראשי השאלה ״תגיד, מוסיקאי זה מקצוע?!״ - ומשם חתכתי לפקולטה להנדסה בבר-אילן. כשיצאתי משם כדי להיות עכבר הייטק התרוצצתי בתוך ה"מטריקס" של שורות קוד במשך 10 שנים בתפקידי פיתוח וניהול בכירים. לכאורה הכל היה מושלם. המשכתי עם הפקה מוסיקלית בתור תחביב ורק ב-2008, כשרציתי להקליט חומר מקורי וראיתי שאני לא מצליח אפילו להחזיק גיטרה ולהישמע כמו זמר  - הבנתי שזה לא זה. אני חייב שינוי. 


התחלתי ללמוד גיטרה מאפס אצל באלדי אולייר ולאחר מכן אצל אייל הלר, התרוצצתי בין מורים לפיתוח קול והמשכתי ב- Day Job שלי כעכבר הייטק מצליח אבל מאוד מתוסכל. חלטורת קאברים אחת ושיחה לילית עם זמר מהעבר הבהירו לי שאם לא אחזור בכל המרץ לכתוב טקסטים ומוסיקה משלי - כנראה אשמע לעולם כמו חיקוי זול של זמרים אחרים. שיחה עם חבר משורר  וסדנת כתיבה אישית אצלו הולידו את השירים הראשונים שלי - ״סיפור״ ולאחריו ״ליבורנו 11״. פתאום עכבר ההייטק התחיל לפרוח במחילות חדשות ומלהיבות, מחוץ למשרד.


מפה הדברים קרו מהר. ארז כספי, חבר ותיק והבעלים של אולפני "ברדו" הפגיש אותי עם דני רובס. דני הצביע על הטקסט של ״ליבורנו 11״ ונתן לי הוראה חד-משמעית: "תביא לי עוד כאלה, ותזרוק את הקאברים שלך לפח. דבר איתי כשיהיו לך חמישה שירים מקוריים". אחרי עוד כמה שיופים הוקלטו 4 שירים, כשתוך כדי התהליך התגבש ״המטבחון״, צוות מוסיקאים נפלאים שמנגנים לצדי - ארז כספי (בס), לירן הדיה (תופים) ואילון לוי (קלידים).


וכאילו כדי להשלים את הסיפור שלי, שנכתב "מהסוף להתחלה" - התחלתי באיחור של 20 שנה ללמוד ב"רימון". אני עדיין מתפרנס משורות קוד ויעוץ לחברות הייטק, אבל הגעתי לנקודה בחיים שבה אני יכול להכריז בסיפוק - "זהו, עכשיו זה באמת!".

 
 
 

צור קשר

UdT_ufEq.jpeg
 

©2020 כל הזכויות שמורות לרועי פרל

qlIiiRlx.jpeg